כולנו מכירים את התקופה הכחולה של פיקאסו בין השנים 1901 ועד 1904 שבמהלכה הוא צייר ציורים שהצבע הכחול היה הדומיננטי ביותר. במרבית הציורים מצוירים אנשים אדישים או עצובים. הציורים מצביעים על המלנכוליה האישית של פיקאסו שנגרמה ככול הנראה מהתאבדות חברו הטוב קרלוס קסאחאמס, וגם מהמעבר מברצלונה לפריז – תקופה שבה ציוריו כמעט ולא נמכרו והוא היה רעב ללחם.
אולי בגלל שהצבע הכחול מזכיר לנו את מרחבי השמיים, את יופיו של הים או בריכה צלולה וקרירה ביום קיץ חם, אנשים רבים מתארים את הצבע הכחול כמרגיע ומאזן… והם באמת צודקים. מחקרים מראים שהתבוננות בצבע הכחול מורידה את לחץ הדם ואפילו את הטמפרטורה של הגוף.
משרד האדריכלים X+LIVING עיצב מסעדה בבייג'ין עם ריהוט תיאטרלי שמעורר את דמיונם של הילדים.
בניגוד למרבית המסעדות בארץ שבהן ה"ידידותיות" לילדים באה לידי ביטוי בדפי צביעה ובכמה צבעי פנדה שבורים, מסעדת yooyumi בבייג'ין עוצבה כדי להצית את הדמיון של הילדים ולעודד אותם לשחק ברחבי המסעדה בלי לפגוע בהנאה של ההורים.
אני מאמינה שאם ניתנה לנו היכולת להפוך את העולם למקום טוב יותר, ולאפשר לאנשים החיים בו לקבל ידע וכלים כדי ליצור לעצמם מציאות שמחה, בריאה, מצליחה ומאושרת – חובה עלינו לעשות זאת
ראיון עם הציירת אדוה קרני, שמציגה בתערוכות בארץ ובעולם, כולל הביאנלה הבינלאומית הראשונה לציורי שמן בסין. גבר ואישה יושבים במכונית, שניהם מחייכים לעבר המצלמה. לולא המבט העצוב שנשקף מעיניהם אפשר היה לחשוב שהם בדרכם חזרה הביתה מחופשה קיצית מוצלחת.