תפריט

מבצע סופשנה עד 50% הנחה מסתיים בעוד:

Keyworth Centre-London South Bank University-Thursday 9th May 2015

שולחן בעל רגל מרכזית או בעל 4 רגליים?

שאלה זו לא הייתה עולה בראשנו לפני מספר שנים, מכיוון שכל מה שידענו אז(וגם כל ילד קטן) זה שלשולחן יש 4 רגליים.

לפני מספר שנים החלו לזלוג לשוק הישראלי שולחנות לפינת אוכל בעלי רגל מרכזית ובמהרה הם הפכו להצלחה בקרב צרכני פינות אוכל. אך גם היום רב האנשים יעדיפו את השולחנות הטיפוסיים בעלי 4 רגליים על פני אלו עם הרגל המרכזית. רבים מאלו שמעדיפים שולחן בעל 4 רגליים, בוחרים בשולחן זה פשוט בגלל חששם ששולחן בעל רגל מרכזית לא יהיה יציב מספיק. לאנשים קשה לשנות את התפיסה ששולחן לא חייב להיות בעל 4 רגליים על מנת להיות יציב. בחלק מהמקרים ההפך הוא הנכון. ניתן לראות לא מעט מקרים בהם 2 שולחנות בעלי אותה מידה בדיוק כאשר השולחן בעל הרגל המרכזית הוא היציב יותר מבין השניים, וזאת בגלל חיבורי רגליים לקויים אשר גורמים להתנדנדות השולחן. אם תהליך הייצור של שולחן בעל רגל מרכזית מתבצע כהלכה,ויחס גודל הרגל הינו פרופורציונאלי לגודל השולחן עצמו , כל חששי חוסר היציבות יכולים להתבטל, ושיקול הדעת ברגע הקנייה יכול להיות עיצובי "נטו".

היתרון של שולחן בעל 4 רגליים הוא שבמידתו הסטנדרטית נוכל להצמיד את משענת הכיסא עד למגע עם פלטת השולחן ובכך נרוויח עוד מקום בבית כאשר פינת האוכל אינה בשימוש. בשולחן בעל רגל מרכזית לעומת זאת, לא נוכל להנות מיתרון זה מכיוון שרגלי הכסא יגעו בשלב מסוים ברגלו המרכזית של השולחן וכמחצית מעומק הכיסא ישאר מחוץ לשולחן כאשר פינת האוכל אינה בשימוש. לכן, לפני שמחליטים על אופי רגלי השולחן שאותו אנו עתידים לרכוש ,יש לקחת בחשבון עובדה זאת לוודא שחלל פינת האוכל יכול להכיל שולחן בעל רגל מרכזית. ישנו קשר ישיר וחשוב בין אורך התוספת של שולחן פינת האוכל לבין האופי של רגלי השולחן. כאשר כמות הסועדים תהיה גדולה יותר מאשר השולחן יכול להכיל במצב סגור, נאלץ להרחיב את השולחן ע"י התוספת הנלוות (במידה וקיימת). שאיפתנו תהיה לתת לאורחים הרגשה נינוחה ללא מגבלות בעת ישיבתם סביב פינת האוכל. רגלי השולחן עלולות לעיתים להיות מטרד לא קטן. כמה פעמים כבר יצא לכם לשבת לאכול ואחת מארבעת רגלי השולחן "נתקעה" לכם בדיוק בין הרגלים או מול הברך שלכם? ובכן, אם תשבו סביב שולחן בעל רגל מרכזית, לא אתם ולא אף אחד מהסובבים אתכם יחוש בבעיה זו. מכיוון שהרגל מרכזית נשארת במקומה גם בזמן הרחבת השולחן ובגלל מיקומה שנמצא במרכז השולחן, היא אינה מפריעה לשום סועד. בעוד שאם תשבו סביב שולחן בעל ארבע רגליים ישנו סיכוי סביר שתהיו דווקא אל מול אותה רגל "מעצבנת".

הפיתרון לבעיה זו בשולחנות בעלי 4 רגליים הוא פשוט מאד- הרחבה שעולה על 100 ס"מ. בכל שולחן שהרחבתו תהיה מעל מטר נקבל עוד חצי מטר מכל צד, דבר שיאפשר לארח עוד 3 סועדים על כל צד של ההרחבה ו 6 בסה"כ ללא כל הפרעה כאשר אנו מושיבים בכל צד של ההרחבה 2 סועדים לאורך ההרחבת השולחן ואחד לרוחבה). כאמור, סועד זקוק ל 50 ס"מ של מרחב ישיבה נינוחה. כל הרחבה שתהיה מתחת ל100 ס"מ תיצור מצב לא הגיוני שבו אדם אשר סועד על שטח ההרחבה ,ישב על מרחב הקטן מ 50 ס"מ, (שהופך לכמעט לבלתי אפשרי) בעוד ששאר הסועדים אשר סועדים מעל הפלטה המרכזית, נהנים משטח סביר. בכדי למנוע אפליה זו אנו עורכים את הצלחות במרחקים שווים תוך התעלמות ממיקום הרגליים , אך תגובה זו שגויה בתכליתה מכיוון שכך אנו גורמים לחלק מהסועדים לשבת בצורה לא נינוחה סביב השולחן.

לכן, הרחבה של 100 ס"מ ומעלה פותרת מצוקה זאת של שולחנות בעלי 4 רגליים. אלמנט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא אלמנט "האיזון" בזמן הרחבת השולחן. כאשר נרחיב שולחן פינת אוכל בעל 4 רגלים ע"י התוספות הנלוות אין כל חשש לאי יציבות השולחן ולהיפוכו מכיוון שרגלי השולחן נמצאות בכל אחת מפינות השולחן, כך שלשולחן תמיד נשאר בסיס המשתרע תחת רוב הפלטה. לעומת זאת, כאשר נרחיב שולחן בעל רגל מרכזית, נקבל לפתע שולחן ארוך, המבוסס על אותה רגל מרכזית שהייתה אמורה להחזיק את השולחן כשהוא במצב סגור. נתון זה יכול לגרום לשולחן ליטות על צידו ואף להתהפך במקרה של הפעלת לחץ או משקל באחד מצידי השולחן. אך אם תהליך הייצור של שולחן בעל רגל מרכזית מתבצע כהלכה,תוך התייחסות בכובד ראש לגודל הרגל ביחס לגודל השולחן עצמו (גם שהוא במצב פתוח) , כל חששי חוסר היציבות יכולים להתבטל, ושיקול הדעת ברגע הקנייה יכול להיות עיצובי "נטו".