לפני עשרים שנה, כשהיא הייתה בת חמישים – דבורה סיון, פסלת ברשת מתכת ובחוט ברזל החליטה: "שיש חיים אחרי ההוראה בביה"ס, באוניברסיטה ובפיתוח קורסים וירטואליים." דבורה סיון גילתה את הפיסול ברשת ברזל, ופצחה שוב בקריירה חדשה.

לפני שהגעתי לסדנה של האומן זיו אייל המכונה יולי, הייתי משוכנעת שאני מגיעה לסדנה שמלמדת על פיסול ברשת ברזל או בחוטי ברזל, אבל השתיקה של יולי – בכול פעם ששאלתי אותו בנוגע לטכניקות הפיסול בברזל – הבהירה לי שמדובר בסדנה מסוג אחר לגמרי

מהתקרות והקירות החשופים, זלג מראה הבטון הגולמי לרהיטים, לכלי האוכל ואפילו לתכשיטים. הבטון החשוף שבעבר הוסתר בשכבות על גבי שכבות של צבע, מציג בגאווה סדקים שנראים כמו קמטי חיוך בצדדי העין.

באחת מהתערוכות שבהן הציג הצייר דובי רונן, ניגשה אליו אורחת ואמרה לו שלדעתה הוא הצליח להוציא את הנשיות מהבטון.

הבטון הוא חומר גלם שבא מהאדמה והוא מלא באפשרויות. אפשר לשחק איתו ולשלב בו חומרים אחרים והוא עדיין יישאר וייראה כמו בטון

אצל סטודיו 22 הטיוואני, הבטון הוא לא חומר אלא גישה ולא סתם גישה – אלא גישה ישירה, כנה ופתוחה. המעצבים מטאיפיי לקחו את הבטון כמה צעדים קדימה, או אם תרצו כמה צעדים אחורה (מבחינת הגודל) ובמקום מרצפות או עמודים הם יוצרים מהבטון שעוני יד, טבעות, מכשירי כתיבה דקיקים ועוד.